תהליך חמשת הצעדים של ניהול דיוני דילמה

הצעד הראשון (2-3 דקות)

המשתתפים מקבלים נוסח מדויק של הדילמה והמנחה מקריא את הדילמה בקול. בירור מהות הקונפליקט הוא הכרחי כבסיס לדיון בבעיה המוסרית. 

שאלות חשובות:

* מי הן הנפשות הפועלות?

* מהי ההתרחשות?

* מהו הקונפליקט שבו נתון "הגיבור"?

* מהם הערכים המתנגשים בדילמה?

 

הצעד השני - עבודה אישית (כ-5 דקות)

המשתתפים נוקטים עמדה אישית. כיצד לדעתם על "הגיבור" לפעול ולנמק את ההחלטה בכתב.

השלב הזה חשוב מאוד שכן כל משתתף נוקט עמדה אישית ומנמק אותה לקראת הדיון בקבוצה.

תפקיד המנחה בשלב זה: בדיקת התפלגות הדעות לפני ההצבעה במליאה (המנחה יעבור בין המשתתפים).

 

הצעד השלישי - עבודה בקבוצות קטנות (10-15 דקות)

לאחר שהמשתתפים מצביעים בגלוי וחושפים את עמדתם, על המנחה לחלק את המשתתפים לקבוצות קטנות (4-5 משתתפים) על פי החלטתם.

קבוצות לתומכים וקבוצות למתנגדים. 
בקבוצה המשתתף מציג את נימוקיו ודיון מתקיים כדי להגיע להסכמה קבוצתית על הנימוקים העיקריים (כל משתתף כתב בצעד השני, 2 נימוקים בעד או נגד).

את הנימוקים רושמים על לוח או בריסטול ולאחר מכן מזמינים את משתתפי הקבוצות האחרות לעיין ברשומים.

 

הצעד רביעי - דיון במליאה (15-20 דקות)

לאחר העיון בנימוקי הקבוצות האחרות, חוזרים למליאה. יש לאפשר למשתתפים לשאול שאלות את הקבוצות האחרות.
המנחה ינהל את הדיון בעזרת שאלות הבהרה (ראו בהמשך). 

בשלב זה חשוב לעמת משתתפים בעלי דעות שונות במטרה ליצור נקודות מבט נוספות ולהרחיב את הפרספקטיבה החברתית של המשתתפים.

חשוב! על המנחה להדגיש שאין תשובות נכונות או לא נכונות. כל דעה לגיטימית בדיון ויש לעודד תרבות של דיון המאפשר להסכים או לא להסכים. 

 

הצעד החמישי - במליאה (5 דקות)

בסיום הדיון יש לאפשר חשיבה רפלקטיבית באמצעות שאלות.
שאלות לדוגמא (יש לבקש התייחסות לרגשות ולא למחשבות):

* האם מישהו שמע נימוק שלא חשב עליו, בין אם הנימוק תומך בדעתו או מנוגד לה?
* האם מישהו שינה את עמדתו בעקבות הדיון?

* איך הרגשתם במהלך הדיון?