top of page

מפגשים

תכנון אירועים

יזמות

מהלך פתרון הוגן

היוועצות

מהלך פתרון הוגן

בני אדם שונים זה מזה ביכולות ובצרכים שלהם. לפיכך חשוב לברר בקבוצה את הצרכים השונים, את המגבלות, את הקווים האדומים ולקבל החלטות תוך התחשבות בצרכים הלגיטימיים של כל הנוגעים בדבר. בירור זה נעשה באמצעות מתודה מובנית של מהלך פתרון הוגן הלוקח בחשבון את מירב הצרכים הלגיטימיים של כל הנוגעים בדבר.                      

פתרון המתקבל בדרך זו עשוי לתרום לפיתוח אקלים קבוצתי של הגינות והתחשבות. כאשר בני הנוער יכירו את השיטה של "מהלך פתרון הוגן" הם יהיו מסוגלים:

 

1. להכיר את הצרכים הלגיטימיים של הזולת ולהתחשב בהם.  

                   

2. להביע את עמדותיהם כשהם במיעוט כדי לנסות לשכנע את הרוב.   

 

3. לחפש יחד, בדרך של משא ומתן, פתרון הלוקח בחשבון את מירב הצרכים של כל הנוגעים בדבר.

 

בשלב הראשון יציג המנחה בפני הקבוצה סיטואציה שיש בה ביטוי לצרכים ולאינטרסים שונים. לאחר שהבעיה הובנה, ימלא כל משתתף דף משימה אישית (ראה פירוט בהפעלה).
בשלב הבא יעבדו המשתתפים בקבוצות קטנות - כל משתתף יציג את האינטרסים השונים שהעלה ואת הפתרון ההוגן שחשב עליו. יתקיים דיון שבו חברי הקבוצה ינסו להגיע להסכמה לגבי הפתרון ההוגן לבעיה שנידונה. את הפתרון ירשמו על הלוח, או על גבי גיליון נייר ויציגו אותו במליאה. המנחה יבחר פתרון אחד וישאל את המשתתפים: "האם פתרון זה עונה על הצרכים של מירב המשתתפים?"
משתתף שמרגיש שהפתרון אינו עונה על צרכיו, או שהפתרון פוגע בו, מוזמן להציע פתרון אחר הלוקח בחשבון גם את צורכי החברים שהוצגו קודם.  
תיערך הצבעה ותינתן למיעוט אפשרות להביע את עמדתו ולנסות לשכנע את  הרוב.

1. מומלץ שחברי הקבוצה יבחרו בבעיה הנוגעת להם. אולם  במקרים מסוימים  מנחה הקבוצה יכול להציע בעיה לדיון – אם כדי לתרגל את המיומנות של מהלך לקראת פתרון הוגן ואם כדי לעסוק בנושאים רגישים - ולחשוף אותם באמצעות העיסוק בסוגיה.

2. למרות שהמשתתף השקיע מחשבה במציאת "פתרון הוגן" לצורך שלו ולצורך של מישהו אחר השונה מהצורך שלו, הרי במהלך ההפעלה הוא מופתע לגלות מבחר חדש של צרכים, שמעלים חבריו לקבוצה. החשיבה המשותפת למציאת "פתרון הוגן" מרחיבה את הפרספקטיבה החברתית  של הפרט ועשויה לתרום לצמיחתו ולשיפור הטיפול
בקונפליקטים בעתיד.

3. כאשר נדרש זמן ממושך ליישום ההחלטה שהתקבלה, מומלץ להקים ועדת מעקב שתבחן את מהלך יישום ההחלטה.

מודל לטיפול באקטואליה

מודל לטיפול באקטואליה

הגדרתו המילונית של המושג אקטואליה הינו "עכשווי, מציאותי, ממשי, דבר שבעיתו". תחת הכותרת אקטואליה ניתן לעסוק במגוון רחב של נושאים, שהמשותף להם הוא שכולם אירועים המתרחשים בהווה ומעסיקים את הציבור. (יש לזכור את תפקיד אמצעי התקשורת בקביעת האירועים המדוברים וסדר חשיבותם).

 

איך הופך אירוע אקטואלי לכזה שיש טעם להביאו בפני התלמידים?

  • התוכן האקטואלי מעורר סקרנות, התעניינות ורצון להגיב.

  • האירוע מחולל שינוי המעמיד לבחינה מחודשת ערכים מקובלים ומעמת אותם עם המציאות.

  • האירוע מחדד שאלות יסוד ערכיות (פלורליזם, זיקה לארץ, טוהר הנשק וכו') שיש להן משמעות מהותית מעבר לעכשווי.

  • האירוע עולה לדיון ציבורי כנושא שנוי במחלוקת שאין עליו תשובות מוסכמות. הוא מעורר התלבטות, מכיוון שיש לגביו מגוון עמדות אפשריות. הצגת ההשלכות האפשריות של כל עמדה תתרום לשפור יכולתו של התלמיד לנקוט עמדה אישית כחלק מחינוכו לאזרחות פעילה ומעורבות.

 

הקשיים בדיון באקטואליה

  • מטבעם של אירועים שהם חולפים, ובעקבותיהם משתנים המצבים חדשות לבקרים, לכן קשה לתכנן מראש דיונים אלו וקשה להתכונן אליהם באמצעות חומר מכוון וזמין בעוד מועד.

  • שלא כדוגמת נושאים אחרים, שבהם ניתנת הזדמנות למורה להשתלם ולקנות ידע בתכנים ובמתודות השונות, לימוד המקנה ביטחון, הרי בעיסוק באקטואליה אין המורה נהנה מהביטחון של לימוד מוקדם.

  • חובה על מערכת חינוך דמוקרטית להציג את הנושא מהיבטים שונים ופרשנויות שונות ולהרגיל את התלמידים ליחס ביקורתי לפרשנויות תוך בחינת הדעות באמות מידה מוסריות וערכיות.

  • בין החובה להציג עובדות וקשת רחבה של פרשנויות באופן אובייקטיבי (ככל האפשר) לבין הרצון להקנות לתלמידים את "הדעת הנכונה", על פי נקודת ראותו של המורה - נוצר מתח רגשי ואינטלקטואלי.

  • בנושאים אקטואליים מסוימים קיימים מחסומים רגשיים וסטריאוטיפיים, הגורמים לכך, שגם אצל המורה וגם אצל התלמיד המוטיבציה ללמד וללמוד במקרים רבים נמוכה או אף שלילית.

  • בחינה מחודשת של עמדות רגשיות קשה הן לתלמיד והן למורה, כיוון שהינה כרוכה בערעור סמכותם ולעיתים באמינותם של מקורות ההזנה כגון: הבית, הסביבה הקרובה, אמצעי תקשורת וכו'.

  • נקיטת עמדה מחייבת פרידה מנוחות של דעה קדומה ופסיביות כלפי הנושא.

 

שלבי המודל

שלב א' – אוורור רגשות

  • מתן לגיטימציה לרגשות )אך לא להתנהגויות לא לגיטימיות).

  • הפרדה בין רגשות לבין מעשים.

 

שלב ב' – איסוף מידע וניתוחו

  • מיקוד הנושא / הבעיה

  • איתור מידע בסיסי

  • הבחנה בין ידיעה לבין דעה / פרשנות

  • פריסת דעות ועמדות שונות ובחינתן

 

שלב ג' – נקיטת עמדה

 

הכרעה אישית המסתמכת על ידע ושיקולי דעת מנומקים על בסיס ערכי.

 

שלב ד' – מעורבות

 

נכונות למעורבות או לפעילות ברמות שונות בדרכים דמוקרטיות ולגיטימיות.

 

שאלות לדיון בעקבות המודל:

  • מדוע לדעתכם בנוי המודל כתהליך בשלבים? האם יש "מוקדם ומאוחר" במודל?

  • מה דעתכם על מבנה המודל?

 

אוורור רגשות

  • מדוע יש לפתוח את העיסוק בנושא באוורור רגשות? )בשעת הכרעה גוברת סערת הרגשות ולא ניתן לדון בנושא באופן רציונלי לפני שמתפנים רגשית).

  • האם ניתן להסתפק באוורור רגשות? הסבירו.

 

איסוף מידע וניתוחו

  • "המידע הוא תנאי לנקיטת עמדה מנומקת" – האם אתם מסכימים? הסבירו. (המידע נועד להיות בקרה על הרגש).

  • מנין ניתן לשאוב מידע? (עיתונות, טלוויזיה, אינטרנט, רשתות חברתיות רדיו, מומחים, חברים(

  • אילו קשיים ייחודיים יש לעיבוד מידע? לדוגמא: חשיפה למקורות תקשורת שונים, מעורבות רגשית, הכרעות ברגע משבר ועוד).

  • מהם הקריטריונים לבחינת המידע כבסיס לנקיטת עמדה? האם יש בידינו מספיק מידע לנקיטת עמדה?

  • האם המידע אמין? האם המידע מבוסס על ידיעות, עובדות או יש בו גם הנחות ופרשנות? האם קיימת פרשנות שונה לאותן עובדות? האם ניתן לפרש אחרת?

 

נקיטת עמדה

  • מדוע לדעתכם חשוב לחנך את בני הנוער לנקוט עמדה בנושאי אקטואליה?

  • אילו סוגי נימוקים חשוב שיילקחו בחשבון במהלך גיבוש העמדה? מה מקומם של שיקולים ערכיים?

  • האם נדרשת הצהרה פומבית על העמדה? מדוע כן? מדוע לא? (נקיטת עמדה חושפת את היחיד לביקורת חברתית, כי הוא מגלה בפומבי עם איזו קבוצה / מחנה הוא מזדהה).

מודל קבלת החלטות

מודל קבלת החלטות

שלבים בתהליך קבלת החלטות                                                

תהליך קבלת החלטות לפי השיטה המוצעת, מורכב מחמישה שלבים:                 

1. קביעת המטרות.

2. בחינת אפשרויות.                                                          

3. איסוף עובדות.

4. שקילת התוצאות.                                                          

5. בדיקה מחדש.

 

כשלפנינו בעיה, כשמבינים שמשהו צריך להיעשות על מנת לפתור אותה, ושיש      

לבחור בין דרכים שונות, אנחנו נמצאים בפני הצורך לקבל החלטה.              

הצורך בקבלת החלטה יכול להיווצר גם כשלפנינו דרך אחת בלבד ועלינו לקבלה    

או לדחותה.

כיצד לקבל החלטה, זאת השאלה.                                             

לקבל החלטה זה בדרך כלל עניין קשה, מסובך וכרוך במאמצים. לא לשווא נאמר      המשפט: "שום בעיה אינה גדולה ומורכבת עד כדי כך, שלא נוכל לחמוק ממנה".    

עם זאת, קיימת דרך שיטתית, הגיונית, פשוטה בקבלת החלטות, העשויה להקל      

עלינו. להלן נבהיר בקצרה את עיקרי השיטה.                                 

מטרות:

חשוב לקבוע באופן ברור מהי המטרה, משום שזאת נקודת המוצא בתהליך נכון של  קבלת החלטות.

 

יש להקדיש מחשבה לבירור המטרה, לדעת מה חשוב לנו באמת.                    

 

יש לשים לב, שגורמים שונים לא ישפיעו עלינו נגד רצוננו.                   

 

כמו כן, רצוי להיות מודעים לכך, שקיימות מטרות לטווח קצר ולטווח ארוך.     

 

אפשרויות:

מגוון האפשרויות (הדרכים להשגת המטרה) יעזור לנו לבדוק סדרי עדיפויות,     

לראות את הבעיה בצורה כוללת ובפרופורציות הנכונות.                        

חשוב לבדוק כמה שיותר אפשרויות, כי מכאן תצמח ההחלטה.                      

אין להיחפז, אין לבחור באפשרות הראשונה כיוון שהיא נראית כמשרתת בצורה      

הכי טובה את המטרה, יש "לקחת את הזמן" כדי לא לגלות מאוחר מדי, שהחמצנו   את האפשרות הטובה ביותר.                                                 

בין האפשרויות השונות כדאי לחשוב גם על האפשרות שלא להחליט. אם זאת תהיה ההחלטה, זה יקרה כמובן רק אחרי תהליך מסודר.                              

ולבסוף, ריבוי האפשרויות עשוי להשפיע לטובה, גם משום שזאת תהיה הוכחה, שהמצב אינו חמור כל כך.                                                   

עובדות                                                                  

בשלב זה אנו בודקים כל אפשרות לאור העובדות הידועות לנו ואשר נאסוף.  לקבל החלטה תוך אי-ודאות, זה מסוכן. ככל שיהיה בידינו יותר מידע על כל אפשרות, כך נבהיר אותה טוב יותר לעצמנו ונוכל לשקול אותה בצורה יותר מאוזנת.

תוצאות                                                                  

גם בשלב זה נבדוק כל אפשרות, לפי התוצאות. היא תיבדק כשגם תוצאה חיובית וגם תוצאה שלילית יילקחו בחשבון. זה הזמן לשקול, כמעט פשוטו כמשמעו, מה יותר קל, מה יותר כבד, מה ישפיע יותר על ההחלטה, איזו תוצאה אינה רצויה ועוד.

בדיקה מחדש                                                              

שלב זה הוא האחרון בתהליך קבלת ההחלטות. יש לעבור שוב על כל התהליך, לשים לב אם נוספו נתונים חדשים, אם חלו שינויים בהערכה וכו'.  לאחר מכן, להחליט ולפעול!                                                

ביצוע                                                                   

להחלטה  אין משמעות ללא ביצוע. כל השלבים בתהליך קבלת החלטות, שתוארו לעיל, מובילים לשלב הביצוע.   הגענו להחלטה בתהליך מסודר והגיוני, עכשיו עלינו לגשת לביצוע.    

 

שאלון קבלת החלטות ומפתח                                                 

סמן ב-X בטור המתאים המצביע על הדרך בה אתה מקבל החלטות.          

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ניקוד לתשובות

השאלון כולל 30 שאלות, המתחלקות לחמש קבוצות בנות שש שאלות כל אחת:

שאלות 6-1 מתייחסות להערכה עצמית של המשתתף.

שאלות 30-7 מחולקות לארבע קבוצות המציינות ארבע אסטרטגיות בתהליך קבלת החלטות:

עירנות ודריכות מפוקחת, 

שיטחיות (שאננות), 

תגובת לחץ 

השתמטות.    

           

הערה:  ציון גבוה (בסולם 3-0) על השאלות בקבוצה "עירנות ודריכות מפוקחת" וציון נמוך ליתר האסטרטגיות, מצביע על הרגלים טובים בקבלת החלטות.         

 

מפתח הציונים לשאלות 6-1 - הערכה עצמית - משאלון קבלת החלטות

 

15-16 נק' - אתה מאוד בטוח בעצמך, האם אתה עד כדי כך טוב?                 

12-14 נק' - אתה די בטוח בעצמך על יכולתך לקבל החלטות מבוססות. אין לך מה לדאוג, תוכל להחליט בעצמך בעניינים רבים.                 

7-11 נק' - אתה לא כל כך בטוח בעצמך, קיימים תחומים בהם ניכר היסוס בקבלת החלטות. אחרי שתתרגל לקבל החלטות אחדות, תפתח ביטחון עצמי בנושא.

0-6  נק' - אתה במצב רוח ירוד היום. העובדה שבאת לקורס זה מראה שדי קשה לך להחליט. 
אל תוותר! גם לך זה יעזור!  

 

משוב בעקבות שאלון קבלת החלטות

 

שאלות 7 - 30                                                            

שאלות אלה מודדות אסטרטגיות, בתהליך קבלת החלטות:                         

 

עירנות ודריכות מפוקחת - VIGILANCE 

שאלות 8, 13, 16 ,20 ,23, 27 - מודדות שישה היבטים של החלטה שקולה,         

כלומר: מיומנות בהערכת המטרות, יצירת אפשרויות, איסוף עובדות, צפי של      

תוצאות אפשריות, פיתוח אסטרטגיות ליישום ובדיקה מחדש של כל התהליך.        

 

שטחיות (שאננות) - COMPLACENCY

שאלות ,10 ,12 ,24 ,26 ,29, 30 - מודדות נטייה אישית לבחור ללא קונפליקט:   

ללכת בעקבות אחרים, או לבחור ללא שיקול עצמי.                             

 

תגובת לחץ - PANIC 

שאלות ,11 ,15 ,18 ,19 ,22,  25 - מודדות נטייה אישית לפאניקה כאשר נאלצים לקבל החלטה.   

שאלות אלה מתייחסות לנושאים כמו היסוס, הרגשת לחץ, נטייה לבחור אפשרויות לא מתאימות, או לקבל החלטות חפוזות.                                      

 

השתמטות  -COP-OUT

*  להעביר הלאה - PASS IT ON 

שאלות ,14 28 - מודדות את הנטייה להשאיר החלטות בידי אחרים ולהימנע מלקבל אחריות על   החלטות.                                              

*  לדחות -  PUT IT OFF

שאלות ,9 17 - מודדות הנטייה לדחות קבלת החלטות, או בדחייה למועד מאוחר יותר, או בהשהיית אין סוף.        *  הימנעות מתגוננת - GENERAL DEFENSIVE AVOIDANCE 

שאלות 21,7 - מודדות הנטייה להרגיש לא נוח עם קבלת החלטות ולהימנע מהלהחליט ככל האפשר.    

 

הערכת התשובות לשאלות 7 - 30

שאלון זה עוזר למשתתפי הקורס להכיר נטיותיהם ותגובותיהם בתהליך קבלת  החלטות. הם יהיו יותר מודעים לתהליך זה וידעו מה יש לשקול כשמקבלים החלטות.     

     

מטרת התרגיל, להגביר ציון העירנות ולהוריד ציון המשגים. על ידי כך יהיו    

מודעים לשגיאות שלהם ואז, יעברו לתהליך הנכון.                            

bottom of page