top of page

פעילויות דיון קבוצתי

סיעור מוחות

סיעור מוחות

סיעור מוחות נעשה בשלבים ורצוי להכין מראש חומר רקע מסייע – שאלות או היגדים.

 

המטרות:

  • לאפשר במה להעלאת רעיונות, הצעות לפתרונות איכותיים ומגוונים סביב נושא.

  • לחשוף את המשתתפים למגוון דעות ורעיונות.

  • לעודד חשיבה יצירתית רב-כיוונית.

  • להגביר את שיתוף הפעולה ומעורבות המשתתפים בדיון.

 

השלבים:

שלב א': הצגת נושא הדיון והקצאת זמן נתון שבו כל משתתף חושב באופן אישי על אסוציאציות ותגובות אפשרויות (ניתן לערוך חשיבה מעין זו גם בקבוצות קטנות).

 

שלב ב': המשתתפים מציגים במליאה את הרעיונות והפתרונות. וכדי שהדיון בשלב זה יהיה יעיל חשוב להקפיד על כללי אוסבורן (1939):

  • אי מתיחת ביקורת.

  • עידוד רעיונות יצירתיים

  • עידוד רעיונות רבים

  • עידוד, השבחה ושיפור של רעיונות

 

שלב ג': המשתתפים מתחלים לקבוצות וממיינים על פי קטגוריות שונות את התגובות שהועלו. יש לנפות את ההצעות שהן בלתי רלוונטיות או בלתי אפשריות ולאפשר תהליך סיעור מוחות מחודש לבדיקת הרעיונות הרלוונטיים.

 

שלב ד': כל קבוצה מדווחת במליאה על פעילותה ונערך דיון שבו המשתתפים מבקרים את הרעיונות שהועלו ומגיעים להסכמה לגבי דרכי עבודה / פתרון מקובל / תגובה מקובלת וכו'.

 

יתרונות המתודה:

  • מאפשרת להשתמש בפוטנציאל המשתתפים כ"בנק רעיונות וידע" לעיסוק בבעיות חברתיות, לימודיות ואחרות.

  • מאפשרת פריסה של מגוון כיווני חשיבה.

  • מאפשרת לקבוצה ליצור מאגר רעיונות איכותי, משמעותי – יותר מזה הנוצר על ידי יחידים.

  • מאפשרת תיאום ציפיות.

  • מעודדת שיתוף פעולה ויוצרת אווירה חינוכית חברתית פתוחה ותומכת.

 

בימת דיון

בימת דיון

בימת דיון הינה מסגרת לדיון מובנה בפני קהל ובשיתופו. את הדיון מנהל יושב ראש ולצידו מספר משתתפים – דוברים, שהתמחו בבעיה הנדונה. הקהל יכול להשתתף בדיון בהצגת שאלות או בהבעת דעה.

 

מטרות:

  • להתנסות בדיון פומבי בנושא שנוי במחלוקת, המתנהל על פי כללים דמוקרטיים.

  • לפתח מיומנויות של הצגת עמדה ברורה ומנומקת ושל הקשבה פעילה וסובלנית.

  • להעשיר ולהרחיב ידע בנושאים שונים .

  • לטפח גישה ביקורתית המבחינה בין הערכות, דעות ועובדות.

 

    עקרונות בבניית בימת דיון

 

    חלק א': הכנות לקראת בימת דיון:

 

 

1. בחירת הנושא – נושאים אקטואליים שנויים במחלוקת, העומדים על סדר היום הציבורי או נושאים חברתיים וחינוכיים מחיי בית הספר. מומלץ להציג את הנושא בצורת היגד שאחריו שאלה: בעד או נגד?

מי קובע? משאל בין הכיתות או ועדה מסדרת בה נציגי הכיתות או חברי מועצת שכבה / בית הספר.

 

 

2. מסגרות פעולה:

- אירוע חד פעמי סביב נושא אקטואלי, חשוב ורלוונטי לבני הנוער.

- מסגרת קבועה בזמן מוגדר למפגש בית ספרי, שכבתי או כיתתי.

- מועדון ויכוחים – מסגרת פעילות לאחר שעות הלימודים.

 

3. ועדה מסדרת- ועדת תלמידים או נציגי תלמידים בסיוע מורה או מדריך                      

  • קביעת נוהלי דיון

  • חלוקת זמן - בין המשתתפים בדיון.

                              - בין המשתתפים בדיון לבין הקהל.

  •  נתינת רשות דיבור – הרמת יד, פתקים לסדרן.

  • שאלות ותגובות מן הקהל – לפני הדיון, תוך כדי הדיון או אחריו - להכין מראש בכתב .

  • תפקיד המנחה – יו"ר, מרכז שאלות, נותן זכות דיבור, פותח ומסכם את הדיון.

  • צורת ישיבה – על הבמה יושבים יושב הראש ודוברי שתי הקבוצות ובאולם יושב הקהל.

  • סידורים טכניים – מקום מפגש, הזמנת משתתפים, בימה, אמצעים אורקוליים (לוח הצבעה, פתקי הצבעה, קלפי, שלטים, מפה, מיקרופון וכו').

 

4. הכנת הדיון – המורה או המדריך יסייע למשתתפים באיסוף מידע וינחה אותם במיון החומר, ארגונו וצורת     הגשתו.

  • איתור החומר בעיתונים, ספרי רקע ומאמרים רלוונטיים, האינטרנט, ראיונות וכו'.

  • המורה או המדריך ומנחה הדיון יסכמו עם הדוברים את מהלך הדיון: ענייני נוהל, חלוקת תפקידים, עמידה בלו"ז, דרך הצגת עמדתם בצורה תמציתית ובהירה.

  • מנחה הדיון יכין דברי פתיחה וסיכום קצרים וברורים.

 

5. הרכב המשתתפים- ניתן לשלב בדיון עם בני הנוער גם הורים, אורחים ומרצים  אחרים ולהיעזר באמצעים      

    אורקוליים, כגון סרטים וכו'.

 

חלק ב': בימת דיון – מסגרת שכבתית/בית ספרית

 

1. פתיחה - יו"ר: הצגת הנושא בקצרה

                          הצגת המשתתפים

 

2. דיון: סבב א'- הצגת עמדות שני הצדדים: קבוצה א' ואחריה קבוצה ב' בזמן  קצוב.
           סבב ב'- תגובות הקבוצות לטיעונים: קבוצה ב' ואחריה קבוצה א' בזמן קצוב.

 

3. שאלות ותגובות הקהל – באמצעות כרטיסי שאלה או תגובה או רשות דיבור על פי הצבעה.

 

4. סיכום - נציגי שתי הקבוצות ויו"ר.

 

5. הצבעת הקהל - פתקים בשני צבעים או הרמת יד.

 

חלק ג': סיכום ומשוב על בימת הדיון
 

הצעה לשאלות:

  • מה דעתכם על תוצאות ההצבעה?

  • אילו טיעונים הפתיעו אתכם, חידשו לכם?

  • האם לדעתכם הציגו דוברי הקבוצות את עמדתם בצורה ברורה, עובדתית, משכנעת ומקיפה? הסבירו והדגימו.

  • האם לדעתכם יש לקיים בימת דיון בנושאים שנויים במחלוקת? מדוע?

  • מה אתם כבני נוער יכולים לעשות כדי להיות מעורבים, כדי להשפיע?

 

יתרונות המתודה:

  • התנסות בתהליך דמוקרטי הוגן.

  • שוויון בין מורים ותלמידים בהבעת עמדה.

  • היחשפות לעמדות שונות ומגוונות בנושא ואפשרות לשינוי עמדות.

  • שלב ההכנה מאפשר העשרה והעמקה בנושא: עיון במקורות, חיפוש חומר רקע רלוונטי בעיתונות, באינטרנט וכו'.

  • תורמת לשיתוף פעולה ולמעורבות בני נוער בשלבי ארגון הדיון ובמהלך בימת הדיון.

דיון פתוח

מטרות:

  • ללבן נושא או בעיה שנויים במחלוקת.

  • לאפשר למשתתפים לברר לעצמם את עמדותיהם ולהעריכן מחדש על סמך קטעי מידע (מקורות) ולאור דברי חבריהם.

  • לקיים תקשורת בין-אישית פתוחה וכנה.

  • לרכוש מיומנויות שיחה, הקשבה, נקיטת עמדה מנומקת, חשיבה מארגנת, עבודה בקבוצה ושיתוף פעולה.

 

מהלך הדיון:

 

שלב א' – פתיחה: הצגת הנושא במליאה בדרך חווייתית ומעוררת עניין.

 

1. הצגת הנושא על ידי המנחה בדרכים מגוונות כמו: שיר, קטע ספרותי, סיפור אישי, קטעי מקורות, עיתונים,        סרטים – המלווים בשאלה להתייחסות.

 

2. בראשית הדיון יש להבהיר למשתתפים את כללי הדיון:
- כל אחד יכול להשתלב בדיון באופן חופשי.
- כל אחד צריך לקצר בדבריו כדי לאפשר לאחרים להתבטא.
- יש להקשיב לדברי אחרים גם אם לא מסכימים איתם.
- אין להיכנס לדברי אחרים, מותר לשאול שאלות הבהרה ועוד.

 

3. התייחסות לנושא בדרכים הבאות:
- סבב חובה – כל משתתף חייב לדבר בתורו.
- סבב רשות – בו ישתתפו המעוניינים בלבד.
- סיעור מוחות – התייחיסות אסוציאטיבית לנושא (להרחבה ראה גיליון מס' 3)

 

שלב ב' – אישי, קבוצתי או במליאה: לעיבוד, הרחבה וארגון המרכיבים של הנושא.

               גיוון הדיון והעשרתו בדרכים הבאות:

  • משימה אישית

  • משימה קבוצתית

  • דיון בזוגות או בקבוצות קטנות בנות 503 משתתפים.

  • חלוקת טקסט כתוב, קטעי מקורות, קטעי ספרות, מאמרים, גלישה באינטרנט, עיתונות, הקלטות, חומר אורקולי וכו'.

 

שלב ג' – סיכום במליאה:

מסקנות והתארגנות לפעולה.

דיווח קבוצתי על הפעילות או המשימה שהוטלה על הקבוצה וסיכום הדיון בצורה אחראית ומקיפה שתבטא את עמדות כל המשתתפים, כולל דעת המיעוט.

 

יתרונות הדיון:

- מאפשר השתתפות פעילה של כל המשתתפים.

- מפתח מיומנויות שיחה.

- נותן ביטוי לדעות ולעמדות שונות ומגוונות.

- מסייע בגיבוש ערכים ועמדות.

- מעודד אינטראקציה חברתית בין המשתתפים.

 

דיון פתוח

אקווריום

אקווריום

דיון "אקווריום" נעשה כאשר חלק מהמשתתפים יוצרים מעגל פנימי ומקיימים דיון בסבב.

שאר המשתתפים יוצרים מעגל חיצוני - לשם תצפית, משוב, שאילת שאלות, בירור עמדות וכו'.

מתודה זו מומלצת במיוחד להפעלה בכיתות גדולות, שבהן קשה לערוך סבבים בקבוצות.

יש להדריך את היושבים במעגל החיצוני לגבי מה שעליהם לעשות.

חשוב שהמנחה יפעיל את שני המעגלים במשימות שונות בעת ובעונה אחת.

מתודת ה"אקווריום" נועדה להסב את תשומת לב המשתתפים לא לנושא הנדון אלא לדרכי הדיון.

במתודה זו "הדגים מדברים" ואילו האנשים המתבוננים ב"אקווריום" שותקים.

לאחר כל דיון קצר מנתחים כל המשתתפים את דרכי הדיון ונמנעים ככל האפשר מהתייחסות לנושא הנדון.

לכן מומלץ להחליף את נושא הדיון ואת ה"דגים" לעתים קרובות ולהפיק לקחים לאחר כל פעילות "אקווריום".

ניתן להשתמש במתודה זו כדי לדון על כל תחום דעת במטרה ללבן נושא ולחשוף היבטים שונים שלו.

כאשר משתמשים ב"אקווריום" לצורך זה, אפשר לוותר על התצפיתנות.

ניתוח אירוע

ניתוח האירוע נעשה בדרך כלל בשלבים, תחילה באופן אישי, אחר כך בקבוצה ולבסוף במליאה.

- לאחר קריאת האירוע והבנתו, כל משתתף נוקט עמדה אישית מנומקת בנוגע למצב הבעייתי או לדילמה המוצגים באירוע.

- המטלה הקבוצתית מאפשרת למשתתפים לגבש עמדה קבוצתית המבוססת על מקורות מידע שונים ומגוונים: עובדות, פרשנויות ודעות. חשוב לעודד גם ביטוי של עמדות המיעוט.

- במליאה מדווחת כל קבוצה על פעילותה ונערך דיון בשאלות עקרוניות על בסיס האירוע הקונקרטי.

 

המטרות:

  • לאפשר דיון בשאלות עקרוניות, תוך כדי התבססות על סיטואציה קונקרטית אמיתית או סימולטיבית.

  • להשוות בין דעות ועמדות שונות ומגוונות באווירה של פתיחות וסובלנות.

  • לעודד חשיבה עצמית ונקיטת עמדה מנומקת על בסיס מקורות מידע.

 

 

 

יתרונות המתודה:

  • מעודדת מעבר מחשיבה מוחשית (על בסיס דוגמה) לחשיבה מופשטת ועקרונית על בסיס ערכי.

  • נותנת ביטוי לדעות ולעמדות שונות.

  • מאפשרת אוורור רגשות.

  • משמשת כגירוי לדיון בנושאים אקטואליים המעוררים שאלות חברתיות ערכיות שיש להן קשר לעבר והשלכה לעתיד.

     

     

bottom of page