פעילויות גירוי (טריגרים)

חפצים


משחקי פתיחה

שירים




קלפים





היגדים
שימוש בהיגדים הוא פתיח לדיון בסוגיות חברתיות וערכיות שנויות במחלוקת ובנושאים הנמצאים על סדר היום הציבורי. מתודה זו מאפשרת חשיפה למגוון דעות, מעודדת את המשתתפים לבחון דעות אלה ולגבש עמדות (של היחיד ושל הקבוצה) בנושא הנדון. מומלץ להביא היגדים מתוך דבריהם של הוגי דעות, מן המקורות, מן העיתונות וכדומה.
יתרונה של מתודה זו ביכולתה להקיף בו זמנית כמה היבטים של הנושא הנדון. הפעילות מאפשרת לכל משתתף לנקוט עמדה אישית ביחס לכל היגד ולאחר מכן לבחון את עמדתו ביחס לעמדותיהם של חבריו. המשתתפים נדרשים לנמק את בחירתם ולבססה תוך חשיבה ביקורתית. היחשפות למגוון הדעות מפתחת ומעודדת סובלנות וכבוד לעמדות של אחרים.
ניתן להפעיל מתודה בנוסחים שונים:
1. שיטת השלטים:
המנחה מנסח 8 – 10 היגדים המייצגים היבטים שונים הקשורים לנושא הנדון. רושמים כל היגד על גבי שלט נפרד ותולים אותם על קירות החדר. המשתתפים מסתובבים בחדר, מעיינים בהיגדים ועומדים ליד ההיגד שמדבר אליהם, שהם מסכימים אתו וכדומה. כך נוצרות קבוצות. חברי הקבוצה מקיימים דיון בהיגד ובנימוקים לבחירתו.
הפעלה בדרך זו מחייבת חדר שיתאים למספר המשתתפים בפעילות.
2. רשימת היגדים:
המנחה מנסח 8 – 10 היגדים וכותב אותם על דף אחד. כל משתתף מקבל את רשימת ההיגדים ומתבקש לבחור מתוכה 1 – 3 היגדים שמדברים אליו ביותר. המשתתפים נחלקים לקבוצות אקראיות בנות 4 – 5 משתתפים ומקיימים דיון קבוצתי. ניתן להעשיר את הדיון בהבאת קטעי מקורות שונים.
3. שיטת האקורדיאון:
במקום לרשום את ההיגדים על שלטים רושמים כל היגד בראש דף נפרד. המשתתף הראשון רושם את תגובתו בשורה שבראש הדף ומקפל אותו בקצהו, כך שהשורה שכתב תוסתר. הבא אחריו רושם את תגובתו מתחתיו ומקפל קיפול נוסף. כך עובר כל דף בין המשתתפים עד שכל המשתתפים הגיבו לכל ההיגדים. ההמשך כמו בנוסח שלך שיטת השלטים.




סיפורים
שילוב של סיפורים בדיונים על סוגיות חברתיות מסייע לבני הנוער לעסוק בסוגיות קשות בלי שתועלה התנגדות. הסיפור מאפשר לעסוק בעולמו הפנימי של המשתתף בלי שהוא יחשף. סיפור העוסק בדילמה מאפשר לקורא לערוך דיאלוג פנימי בינו לבין המסופר, להעביר את הקונפליקט אל גיבור הסיפור, להעלות יצרים מודחקים, להשליך תוקפנות על דמויות בסיפור ולשחרר מתח לא מודע המביא לפורקן. שחרור המתח מביא להערכה חדשה של הבעיה ומאפשר להגיע לתובנה, שמשמעותה - מודעות הקורא למניעיו, לצרכיו ולהתנהגותו. בעקבותיה הוא עשוי להגיע לשינוי בתפיסתו את יכולתו, את ערכיו ואת יחסיו עם הסביבה.
באמצעות סיפורים ניתן למצוא מענה לשאלות ולבעיות מטרידות, לספק סקרנות טבעית, לגלות את האישיות, להשתחרר מלחצים חברתיים או אישיים וממתחים ובנוסף לכך גם להתבדר וליהנות.
כמו כל יצירת אמנות, גם הספרות מורכבת מתוכן (ה"מה") ומצורה (ה"איך"). כל אחד ממרכיבים אלו יכול להיות נקודת מוצא לדיון בקבוצה לפני קריאת הסיפור, תוך כדי הקריאה ועם סיומה – על פי המטרה שלשמה הובא הסיפור.
בעת עבודה עם סיפור חשוב להקפיד שהשפה תהיה ברורה למשתתפים. רצוי לחלק את הטקסט למשתתפים, לקרוא את הסיפור בקול רם, ולפרש מילים קשות תוך כדי הקראה.
הצעות לפעילויות עם סיפור:
לפני הקריאה
מטרות:
ליצור גירוי אשר יפנה את תשומת הלב בשעת הקריאה לנושאים שעליהם ירצה המנחה לדון עם הקבוצה לאחר מכן.
פעילויות:
לברר ציפיות מהסיפור בעקבות שם הסיפור; לקיים שיחה מקדימה בקבוצות קטנות על נושאים מרכזיים שהסיפור עוסק בהם (לדוגמה: זיכרון נעים / מכאיב / מרגיז הקשור לבריחה מהמציאות); להשלים משפטים העוסקים בסוגיות מרכזיות בספור (למשל: כשאני גולש באינטרנט אני חושב על…; הדרך שלי שלא להתמכר לגלישה באינטרנט היא…..; כשאני גולש באינטרנט אני תמיד מקווה ש…). לבקש מהמשתתפים לעקוב במהלך הקריאה אחר דמות, תכונות אופי, דרכי התמודדות או קונפליקטים כפי שהם מופיעים בסיפור.
במהלך הקריאה
מטרות
למקד את הדיאלוג המתקיים בין הקורא למרכיבים בסיפור (הגיבורים, האירועים, העמדות, הרגשות, התיאורים וכו').
פעילויות:
1. להשלים קטעים בתוך הסיפור;
2. לקרוא את הסיפור עד לנקודה שבה עולה דילמה ולשאול מה לדעת המשתתפים יקרה.
3. כאשר יש סוף מפתיע לסיפור - לברר כיצד לדעתם יסתיים הסיפור.
בתום הקריאה
מטרות
להבין את המסופר; לעבד את המסופר; למצוא משמעות אישית עבור הקורא בעקבות הסיפור; להסיק מסקנות.
פעילויות:
1. המשתתפים יענו על השאלות: מי הדובר בסיפור? מי עוד קיים בסיפור? מי לא מופיע בסיפור?
2. המשתתפים יתארו פרטים שאינם מופיעים בסיפור על הגיבור, האירועים, מקום העלילה וכדומה. (למשל: מה גילה של רינה? איך היא נראית? כמה זמן היא כבר גולשת ללא בקרה? היכן רינה גולשת? כיצד נראה החדר בו היא גולשת?)
3. לחלק למשתתפים את הטקסט. כל משתתף כותב את עמדתו בשולי הדף על נושאים בתוך הסיפור.
4. כל משתתף מדגיש משפטים (מרגיזים/מפתיעים/נעימים) בסיפור כדי להבליט עניין.
5. דיון בקבוצות בגיבור מסוים: התמודדותו עם קשיים, יחסיו עם גיבורים אחרים, הבנת הסיטואציה הנפשית שהוא שרוי בה, הדילמות המעסיקות אותו, דרכי החשיבה שלו, מתן הסבר אפשרי למהלכים ולהתנהגויות שלו שאינם מוסברים בספור (למשל: "מדוע, לדעתכם, התכחשה המספרת לכך שהיא התנתקה מהמציאות?").
6. כתיבת הסיפור מנקודת מבטה של אחת מהדמויות או של גיבור שאינו מופיע בעלילה (למשל אמה של הגולשת). השוואת הסיפורים שנכתבו בקבוצות על דמויות שונות
7. הכנת הצעה לתסריט, איור, קריקטורות בעקבות קריאת הסיפור; משחק פנטומימה/המחזה של סיטואציה מתוך הסיפור.
הסקת מסקנות
1. לבקש מהמשתתפים הצעות כיצד להתמודד עם הבעיה המתוארת בסיפור (למשל: כיצד יכולה רינה להפסיק להיות מכורה לאינטרנט);
2. כתיבת המשך אחר (טוב/רע/מצחיק/טרגי) לסיפור.
מציאת משמעות:
1. המנחה מצטט רעיון או משפט המופיעים בסיפור ומבקש מהמשתתפים להוסיף טיעון נגדי מנומק. (לדוגמא: טיעונים מנוגדים לטענה של רינה כי "המציאות היא לא כל כך אטרקטיבית" תוך הנמקה והדגמה.)
2. המשתתפים עונים על השאלות הבאות: האם הסיפור בא לומר דברים על גיבור הסיפור בלבד? מה ניתן להבין מן הסיפור? האם יש לסיפור מוסר השכל? מהו? האם הסיפור רלוונטי גם היום.
כאשר המשתתפים ממלאים מטלה באופן אישי או בקבוצות, הם מקריאים את מה שכתבו - וכך נוצרים רבדים נוספים של דיאלוג בין המשתתפים לטקסט ובינם לבין עצמם. ככל שיוצעו יותר אפשרויות, כך ניתן יהיה לראות את התופעה בכללותה (לדוגמה: גלישה לא מבוקרת באינטרנט היא בעיה המשותפת לרבים לא הבדל גיל, מין או גזע).




מדרש תמונות
המתודה של השימוש בתמונות מאפשר למשתתפים בהפעלה לבטא באופן אישי את התרשמותם, את רגשותיהם ואת תגובותיהם השונות.
התמונות הן מרכיב חשוב באמצעי תקשורת ההמונים. באמצעות עדשת המצלמה מתוחם חלק מן המציאות (FRAME) ומועבר לקורא או לצופה בבית. דמיונה של התמונה למציאות יוצר לעתים אצל הצופה או הקורא תחושה שהוא היה שם באירוע, ואולי אפילו השתתף בו בדרך כלשהי. התמונה מבליטה אלמנטים שונים ומנוגדים ויוצרת דרמה, קונפליקט, "סיפור טוב". היא פועלת על כל אחד מאיתנו בדרכים שונות: מעבירה מסרים, רגשות, עמדות, פרשנות, מעוררות תגובות רגשיות, אסוציאציות ומחשבות.
הכותרת המצורפת לתמונה בעיתון מוסיפה היבט הגותי או רגשי, מחדדת את המשמעות הספציפית והכללית של התמונה ונותנת לה הקשר רחב יותר.
ניתן לעשות זאת בשני אופנים:
א. מטלה אישית
- התבונן בתמונה ודמיין לעצמך את הסיפור שעומד, לדעתך, מאחורי התמונה.
- חבר כותרת לתמונה ורשום אותה על נייר.
ב. מטלה קבוצתית
התבוננו בתמונה שקיבלתם-
- אילו מסרים מעבירה התמונה?
- אילו רגשות היא מעוררת?
- איזו כותרת מתאימה לתמונה?
- איזה סיפור מתאים לתמונה?
- התייחסו בסבב למגוון התגובות לתמונה
- השוו בין מגוון הגירסאות שעלו בקבוצה לבין הכותרת המקורית של העיתונאי לתמונה: - מה משותף בין
הכותרת המקורית לבין הכותרות שלכם? – מהם ההבדלים בין הכותרות?
- אילו קשרים קיימים בין הכיתוב או פס הקול לבין התמונה?
- אומרים שתמונה אחת שווה יותר מאלף מילים – מה דעתכם?



גלריה

בדיון בסוגיות חברתיות, בבירור מושגים ונושאים מורכבים, עשויה להיות תרומה ניכרת להפגשת בני הנוער עם מגוון תכנים מז'אנרים שונים. מפגש זה מעשיר את עולמם ויכול לסייע בהעמקת הדיון. חשוב שהמנחה ישתמש באמצעים מגוונים כדי לחשוף בפני המשתתפים גלריה של דעות, השקפות, אמירות, נקודות מבט והתייחסויות שונות.
ה"גלריה" כוללת תצוגה של מגוון חומרים המשקפים היבטים של אותו נושא באמצעות היגדים, שירים, סיפורים, תמונות, קריקטורות, מובאות ועוד.
החומרים מוצגים כתערוכה המאפשרת למשתתפים לראות את הנושא מהיבטים רגשיים וקוגניטיביים, ולהתחבר אליו מנקודות מוצא שונות.
מטרות המתודה
להפגיש את המשתתפים עם מושג, נושא, סוגיה חברתית באמצעות מגוון התייחסויות.
לברר את המאפיינים, הביטויים והמשמעויות היישומיות של הנושאים והסוגיות.
עזרים
קטעי סיפורים, היגדים, אמירות, ציורים ושירים המתייחסים לנושא שעוסקים בו.
מהלך ההפעלה:
המנחה יציג בדרך מעניינת את אוסף הקטעים.
כל משתתף יסתובב בחדר , יעיין בקטעים ויבחר את הקטע המוצא חן בעיניו ביותר/ המתאים ביותר לדעתו לנושא/ המבהיר את המושג בדרך הטובה ביותר.
המשתתפים יחולקו לקבוצות וידונו בנקודות הבאות: איזה קטע מבטא את המושג / הנושא בדרך הטובה ביותר?מדוע נבחר דווקא קטע זה? מה תורמים הקטעים האחרים להבהרת המושג או הנושא? האם המשתתפים יכולים להציע קטע אחר, תובנות נוספות, דוגמאות מחיי יומיום העשויות להמחיש את הנושא?
חברי הקבוצה יבחרו קטע המוסכם על כולם כמייצג טוב את הנושא ויתכוננו להצגתו בפני המליאה.
הקבוצות יציגו במליאה את הקטעים שבחרו וידווחו על הדיון הקבוצתי בשילוב דוגמאות מהמציאות.
יתרונות המתודה:
- מאפשרת דיון במושג מנקודות ראייה שונות ומגוונות.
- מעוררת את המשתתפים להביא דוגמאות מעשיות מחיי היומיום.
- יש בה מגוון אמצעים יצירתיים – שיר, סיפור, ציור וכו'.



סרטים

שילוב סרטים בהוראה, בהדרכה והבנחיה מעשיר את העולם התרבותי והרוחני של המשתתתפים, מפתח את הדמיון והרגש, מעניק חוויה אסתטית, ומאפשר הבנת הנושאים שבהם מטופל הסרט.
מטרות:
ג* פיתוח מיומנות לצפייה ביקורתית בטקסטים חזותיים.
* הצגת תהליכים והיבטים שונים בהילוך מהיר או אטי כדי לפשט הדגמות מסובכות.
* המחשת מיומנויות כדי לשפר ביצועים.
* הצגת מציאות או השתלשלות של אירועים היסטוריים כדי להבין תקופה והתפתחויות בתוכה.
* מתן פרשנות קולנועית למחזות וספרים.
* חינוך לערכים תוך בירור דעות ועמדות.
כדי לסייע לבני הנוער להבחין במרכיבים השונים היוצרים מארג חזותי ייחודי, חשוב לא להסתפק בצפייה סתמית אלא למקד את הצפייה בהיבטים שונים. המיקוד יכול להיעשות באמצעות מטלות צפייה, שכל אחת מהן מפנה את תשומת לבם של הצופים למרכיבים השונים של הטקסט החזותי.
הצפייה בסרטים נעשית גם בשעות הפנאי, אולם במסגרת ההדרכה/ההוראה מועלות למודעות תחושות ומחשבות באופן מובנה, מובחן ובעל משמעות, מעבודים רעיונות ומוסקות מסקנות בקול רם. הדיבור בקבוצה על הנצפה חשוב: הוא מפעיל את הצופה והופך אותו למעורב.
דוגמאות למטלות צפייה:
איפה צולם הסרט?
מה הרקע / התפאורה?
כמה דמויות יש בסרט? מיהן?
כיצד עוצבו הדמויות (לבוש, תכונות, גיל, השתייכות חברתית)?
אילו אביזרים או חפצים מלווים את הסרט?
איזה פס-קול מלווה את הסרט?
כיצד נעשה הצילום (מרחוק, מקרוב, מהי זוית הצילום)?
מה מודגש בסרט? ממה מתעלמים?
הצעות לפעילות המשך בסיום הדיון:
1. הציעו תסריט שבו סוף אחר לסרט.
2. הכינו קטע מומחז, שבו מופיעה דמות של א הופיעה בסרט.
3. הציעו דיאלוג בין שתי דמויות מהסרט.
4. כינו כרזה נגד/בעד נושא שעלה לדיון בעקבות הצפייה בסרט.
5. כתבו מכתב לחבר כנסת, ובו עמדתכם ביחס לנושא שבו דנה הקבוצה.
*מתוך מתודופדיה, 2003 (פעילויות הדגמה, טקסט חזותי, עמ' 250-252)