שילוב  של סיפורים בדיונים על סוגיות חברתיות מסייע לבני הנוער לעסוק בסוגיות קשות בלי שתועלה התנגדות. הסיפור מאפשר לעסוק בעולמו הפנימי של המשתתף בלי שהוא יחשף. סיפור העוסק בדילמה מאפשר לקורא לערוך דיאלוג פנימי בינו לבין המסופר, להעביר את הקונפליקט אל גיבור הסיפור, להעלות יצרים מודחקים, להשליך תוקפנות על דמויות בסיפור ולשחרר מתח לא מודע המביא לפורקן. שחרור המתח מביא להערכה חדשה של הבעיה ומאפשר להגיע לתובנה, שמשמעותה - מודעות הקורא למניעיו, לצרכיו ולהתנהגותו. בעקבותיה הוא עשוי להגיע לשינוי בתפיסתו את יכולתו, את ערכיו ואת יחסיו עם הסביבה.

באמצעות סיפורים ניתן למצוא מענה לשאלות ולבעיות מטרידות, לספק סקרנות טבעית, לגלות את האישיות, להשתחרר מלחצים חברתיים או אישיים וממתחים ובנוסף לכך גם להתבדר וליהנות.

כמו כל יצירת אמנות, גם הספרות מורכבת מתוכן (ה"מה") ומצורה (ה"איך"). כל אחד ממרכיבים אלו יכול להיות נקודת מוצא לדיון בקבוצה לפני קריאת הסיפור, תוך כדי הקריאה ועם  סיומה – על פי  המטרה שלשמה הובא הסיפור.

בעת עבודה עם סיפור חשוב להקפיד שהשפה תהיה ברורה למשתתפים. רצוי לחלק את הטקסט למשתתפים, לקרוא את הסיפור בקול רם, ולפרש מילים קשות תוך כדי הקראה.

הצעות לפעילויות עם סיפור:

לפני הקריאה

מטרות:

ליצור גירוי אשר יפנה את תשומת הלב בשעת הקריאה לנושאים שעליהם ירצה המנחה לדון עם הקבוצה לאחר מכן.

פעילויות:

לברר ציפיות מהסיפור בעקבות שם הסיפור; לקיים שיחה מקדימה בקבוצות קטנות על נושאים מרכזיים שהסיפור עוסק בהם (לדוגמה: זיכרון נעים / מכאיב / מרגיז הקשור לבריחה מהמציאות); להשלים משפטים העוסקים בסוגיות מרכזיות בספור (למשל: כשאני גולש  באינטרנט אני חושב על…;  הדרך שלי שלא להתמכר לגלישה באינטרנט היא…..; כשאני גולש באינטרנט אני תמיד מקווה  ש…). לבקש מהמשתתפים לעקוב במהלך הקריאה אחר דמות, תכונות אופי, דרכי התמודדות או קונפליקטים כפי שהם מופיעים בסיפור.

במהלך הקריאה

מטרות

למקד את הדיאלוג המתקיים בין הקורא למרכיבים בסיפור (הגיבורים, האירועים, העמדות, הרגשות, התיאורים וכו').

פעילויות:

1. להשלים קטעים בתוך הסיפור;

2. לקרוא את הסיפור עד לנקודה שבה עולה דילמה ולשאול מה לדעת המשתתפים יקרה.

3. כאשר יש סוף מפתיע לסיפור - לברר כיצד לדעתם יסתיים הסיפור.

בתום הקריאה

מטרות

להבין את המסופר; לעבד את המסופר; למצוא משמעות אישית עבור הקורא בעקבות הסיפור; להסיק מסקנות.

פעילויות:

1. המשתתפים יענו על השאלות: מי הדובר בסיפור? מי עוד קיים בסיפור? מי לא מופיע בסיפור?

2. המשתתפים יתארו פרטים שאינם מופיעים בסיפור על הגיבור, האירועים, מקום העלילה וכדומה. (למשל: מה גילה של רינה? איך היא נראית? כמה זמן היא כבר גולשת ללא בקרה? היכן רינה גולשת? כיצד נראה החדר בו היא גולשת?)

3. לחלק למשתתפים את הטקסט. כל משתתף כותב את עמדתו בשולי הדף על נושאים בתוך הסיפור.

4. כל משתתף מדגיש משפטים (מרגיזים/מפתיעים/נעימים) בסיפור כדי להבליט עניין.

5. דיון בקבוצות בגיבור מסוים: התמודדותו עם קשיים, יחסיו עם גיבורים אחרים, הבנת הסיטואציה הנפשית שהוא שרוי בה, הדילמות המעסיקות אותו, דרכי החשיבה שלו, מתן הסבר אפשרי למהלכים ולהתנהגויות שלו שאינם מוסברים בספור (למשל: "מדוע, לדעתכם, התכחשה המספרת לכך שהיא התנתקה מהמציאות?").

6. כתיבת הסיפור מנקודת מבטה של אחת מהדמויות או של גיבור שאינו מופיע בעלילה (למשל אמה של הגולשת).  השוואת הסיפורים שנכתבו בקבוצות על דמויות שונות

7. הכנת הצעה לתסריט, איור, קריקטורות בעקבות קריאת הסיפור; משחק פנטומימה/המחזה של סיטואציה מתוך הסיפור.

הסקת מסקנות

1. לבקש מהמשתתפים הצעות כיצד להתמודד עם הבעיה המתוארת בסיפור (למשל: כיצד יכולה רינה להפסיק להיות מכורה לאינטרנט);

2. כתיבת המשך אחר (טוב/רע/מצחיק/טרגי) לסיפור.

מציאת משמעות: 

1. המנחה מצטט רעיון או משפט המופיעים בסיפור ומבקש מהמשתתפים להוסיף טיעון נגדי מנומק. (לדוגמא: טיעונים מנוגדים לטענה של רינה כי  "המציאות היא לא כל כך אטרקטיבית" תוך הנמקה והדגמה.)

2. המשתתפים עונים על השאלות הבאות: האם הסיפור בא לומר דברים על גיבור הסיפור בלבד? מה ניתן להבין מן הסיפור? האם יש לסיפור מוסר השכל? מהו?  האם הסיפור רלוונטי גם היום. 

כאשר המשתתפים ממלאים מטלה באופן אישי או בקבוצות, הם מקריאים את מה שכתבו - וכך נוצרים רבדים נוספים של דיאלוג בין המשתתפים לטקסט ובינם לבין עצמם. ככל שיוצעו יותר אפשרויות, כך ניתן יהיה לראות את התופעה בכללותה (לדוגמה: גלישה לא מבוקרת באינטרנט היא בעיה המשותפת לרבים לא הבדל גיל, מין או גזע).